פתרונות CRM בעבודה משולבת עם מערכות CMS לשיווק דיגיטלי

פתרונות CRM

פתרונות CRM

שני דברים קרו במקביל ועכשיו דרכיהם מצטלבות ולאט לאט הם הופכים לדבר אחד מגובש שגדול מסכום חלקיו. הראשון הוא התפתחות של פתרונות טכנולוגיים לניהול קשרי לקוחות (פתרונות CRM) והשני הוא התעצמות של מערכות ניהול תוכן (CMS). Read more ›

Tagged with:

מה אפשר ללמוד ממשבר הסלמונלה של יוניליוור?

מה אפשר ללמוד ממשבר הסלמונלה של יוניליוור?

מה אפשר ללמוד ממשבר הסלמונלה של יוניליוור?

יום שישי 5 באוגוסט 2016, שלושה ימים אחרי פרוץ משבר הסלמונלה של תלמה, בבעלות יוניליוור. אני גולש לאתר יוניליוור ישראל ולאתר תלמה ורואה אפס התייחסות למשבר – כלום, פשוט כלום. אז נכון שבדף הפייסבוק של יוניליוור יש גם הודעה מטעם החברה וגם הודעה אישית של המנכ”ל, אבל זה לא מספיק, כמו שכולנו יכולים לראות. בשורה התחתונה, אילו יוניליוור היתה ערוכה לניהול משברים בעידן הדיגיטלי, הרבה טעויות היו נמנעות. Read more ›

שיווק אונליין: לפצח את הקונספט של אינסטגרם

שיווק אונליין: לפצח את הקונספט של אינסטגרם

שיווק אונליין: לפצח את הקונספט של אינסטגרם

עפ”י ממצאי מחקר שפורסם ע”י איגוד האינטרנט הישראלי בדיוק לפני שנה, בחודש מאי 2015, אינסטגרם היא הרשת החברתית השנייה בפופולאריות שלה בקרב משתמשי אינטרנט ישראלים. כ-28% משתמשים באינסטגרם, אחרי פייסבוק (88%) ולפני פינטרסט (7%). בסך הכל כ-2 מיליון משתמשים בישראל.

הקונספט של אינסטגרם: צפייה בנתוני המחקר

זה היה כאשר היו 300 מיליון משתמשים בעולם. היום, שנה אחרי, כבר יש לה למעלה מ-400 מיליון. לכן אפשר להניח כי גם בישראל הנתונים כבר הרבה יותר גבוהים.

אינסטגרם היא רשת של צעירים אך לא רק של בני נוער. למעלה מ-90% מבני הנוער בישראל משתמשים בה, אך הם מהווים פחות ממחצית המשתמשים בישראל, כ-700,000 (עפ”י נתוני 2015). המשמעות היא שלמעלה מחצית המשתמשים הם בוגרים – סטודנטים, מטיילים, צעירים אורבניים, זוגות צעירים ומשפחות צעירות במרקם המייצג את הרכב האוכלוסייה בישראל (למעט חרדים).

מאפייני השימוש – תדירות, נאמנות וכד’ – הופכים אותה לרשת עוצמתית בכל הקשור ליצירת אפקט שיווקי. הצלחה באינסטגרם פירושה הצלחה שיווקית. יחד עם זאת, אינסטגרם היא רשת שקשה מאוד לפצח בה את הקונספט השיווקי הנכון.

רוצים לפצח את הקונספט של אינסטגרם? תנאי הכרחי לפעילות שיווקית ברשת הזאת הוא מסר ויזואלי מעניין עם פוטנציאל ארוך טווח. לחברות ועסקים בתחומי תיירות, אופנה, עיצוב וכד’ יותר קל לפעול ברשת החזותית.

משווקים של מוצרים ושירותים שאינם מאופיינים בוויזואליה טבעית – שירותים פיננסיים, ייעוץ מסוגים שונים, תעשייה, לימודים ועוד – צריכים לפצח קונספט חזותי ייחודי ורלוונטי. אם אין פיצוח קונספטואלי עדיף שלא לפעול באינסטגרם.

דוגמא נאה לפיצוח של הקונספט של אינסטגרם ולעבודה אפקטיבית ברשת הויזואלית מהווה הפרופיל של Staples – רשת קמעונאית לציוד משרדי, שמצליחה להפוך אביזרים משעממים למעניינים, תוך שיתוף ההון האנושי שלה. אפליקציית ההשכלה Headspace השכילה ליצור שפה ויזואלית המשלב גם טקסטים. ועוד 7 דוגמאות שמספקות המון חומר למחשבה.

170 נתונים סטטיסטיים מעניינים על אינסטגרם (אפריל 2016)

מדוע חשוב ללמד תוכן שיווקי בבתי ספר לתקשורת?

מדוע חשוב ללמד על תוכן שיווקי בבתי ספר לתקשורת?

מדוע חשוב ללמד על תוכן שיווקי בבתי ספר לתקשורת?

בשנת 2015 חוויתי משהו חדש: מרצה באוניברסיטה. העברתי קורס סמסטריאלי ראשון בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל, תחת הכותרת ‘תוכן שיווקי’. השם המלא של הקורס הוא ‘מבוא לניהול אסטרטגיית תוכן כמנוף שיווקי ועסקי’.

בתוכנית הלימודים של ביה”ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסלול תקשורת אסטרטגית, זה היה קורס ראשון מסוגו. מנהלי המסלול הבינו כי עולם התוכן השיווקי חייב להיות חלק מן ההכשרה הבסיסית של סטודנטים בתחומי תקשורת, קל וחומר תקשורת אסטרטגית, ולמזלי הם בחרו בי ליישם את ההחלטה.

לכאורה מה חדש? הרי תוכן הוא בילט-אין בתחומי התקשורת. לומדים אותו כבר בכל קורס: רדיו, טלוויזיה, עיתונות, יח”צ וכן הלאה. זהו המוצר. אלא שאת המוצר צריך גם לשווק מצד אחד, ומצד שני חלק ניכר מן המשרות שמחכות לבוגרי בית הספר לתקשורת דורשות היום יכולות ניהול תוכן שיווקי כבסיס מקצועי. פרסומאים, יח”צנים, מנהלי מרקום, מנהלי אתרים ורשתות חברתיות, מנהלי הפקה – כל המקצועות האלה מבוססים היום על אסטרטגיות תוכן מורכבות שמבטאת את המעבר של השיווק והפרסום, בכלל זה של מוצרי תוכן שונים, לפתרונות Content Marketing (שיווק באמצעות תוכן).
הלכה למעשה משווקים ומפרסמים הם יצרני ומפיצי תוכן – מו”לים. בכל מסלול קריירה בתחומי התקשורת יידרשו המקצוענים החדשים להתמצא ואף להתבטא במחוזות התפעול והניהול של התוכן השיווקי, תוך שהם פוגשים בדרך מגוון סוגי תוכן ושורה של יוצרי תוכן.

הקורס עוסק ביסודות של השיווק החדש באמצעות תוכן: המידע השיווקי, תמהיל הערוצים, תהליכי הניהול. הסילבוס מקיף את כל צרכי התוכן של מערך קונטנט מרקטינג המבוסס על אתר אינטרנט/מובייל, תקשורת שיווקית ישירה ומגוון ערוצי תוכן בבעלות (Owned Media). בוגרי הקורס אמורים לדעת מה לעשות כאשר עליהם לייצר ולנהל תוכן לשיווק עסק/מוצר/מותג. זה נכון גם כאשר מדובר ביצרן הלבשה וגם כאשר מדובר בסדרת טלוויזיה – שני המוצרים צריכים בלוג, ניוזלטר, פרופיל ברשת חברתית מתאימה וכד’.

אני מקווה שהצלחתי להכשיר את תלמידי לדרישות האלה, שיהיו למעשה חלק מן היומיום המקצועי שלהם כמעט בכל תפקיד תקשורתי.

שימושיות 2016: מחשבות על חומרה ועל עבודה בענן

שימושיות 2016 - מחשבות על חומרה

שימושיות 2016 - מחשבות על חומרה

אחד הדברים שקרו לי ב-2015 הוא הוויתור על הטאבלט. יש לי שני טאבלטים, אחד גדול ואחד מיני ולשניהם אני לא מוצא שימושיות והם שוכבים כאבן שאין לה הופכין.

מערך החומרה שלי כולל לפטופ לנובו גדול (וקצת עייף) וטלפון LG G3 חזק יחסית עם מסך 5.5 אינץ’ נוח מאוד. בכל סיטואציית טאבלט אני מוצא שהטלפון יותר נוח ונזכר שהחלומות על טאבלט היו כאשר היה לי טלפון אחר.

המחשב והטלפון כמעט לגמרי מסונכרנים. שולחן העבודה הווירטואלי, הפונקציונאליות היומיומית בפרטי ובמקצועי, זהה בשניהם. לאט לאט השימושיות של הפתרונות בטלפון משתפרת ויותר ויותר חומר (קבצים, משימות) עובר לענן, כך שהשליטה היא 360 מעלות 24/7 והפרודוקטיביות בקו עלייה. הטאבלט לא חסר.

מה שכן מתחיל להיות חסר לי זה מחשב נייד קטן. הלפטופ הוא היום על תקן של המחשב השולחני, שנעלם מנוף חיי, ועוד לפטופ קומפקטי ושרירי יכול לשפר את נוחות העבודה בתנועה. אבל זה יכול להצליח רק כאשר כל מה שנמצא על האג’נדה יהיה בענן. כעת יש עוד הרבה (בעצם הרוב) משימות, עבודות ופרויקטים על הכונן הקשיח של תחנת העבודה המרכזית שלי, עם הלפטופ על שולחן העבודה הפיזי מול החלון במשרד הביתי.

את התסכול של סנכרון חומרים באמצעות דיסק-און-קי והעברת מיילים אני לא עובר יותר. בשום מחיר.

סוף סוף אני מרגיש נוח עם הסט-אפ שלי. השנה שדרגתי את הטלפון וה-G3 סוחב יפה וחלק את כל האפליקציות שאני משתמש בהן, מה שנותן לי הרבה שקט נפשי כשאני מחוץ לאזור הנוחות שלי, מול מסך גדול. אמנם הייתי שמח אילו הלפטופ שלי היה קצת יותר אגרסיבי, ואף התחילו מחשבות על הצעד הבא. עדיין לא מצאתי בתוכי את החשק לעבור את הסאגה של קליטת מחשב חדש, מה גם שה-לנובו החבוט באמת משתדל.

אגב, ואפרופו שימושיות, אחד השיקולים המרכזיים שלי בבחירת מחשב נייד הוא מבנה המקלדת – סדר כפתורי ההפעלה. פעם אפילו נפטרתי במהירות ממחשב חדש ומשוכלל (לא חשוב מאיזה מותג) וחזרתי ל-לנובו רק בגלל שלא יכולתי להתרגל למיקום השונה של כמה כפתורי מפתח.

משהו שתרם, באופן מפתיע, לשיפור הביצועים של הלנובו הוא השדרוג מ-ווינדוס 7 ל-ווינדוס 10, שבוצע בהיסוס רב ורק לאחר המלצה חדה של מומחית שבדקה את מיפרט המחשב שלי. מעבר חלק, למעט איזה עניין ידוע עם האוזניות שבא על פתרונו במהירות.

המעבר הסופי לעבודה מלאה בענן יוכל לקרות רק עם מתודולוגיה ברורה (ופשוטה) של ארכוב חומרים. הנפחים של תוכניות הענן עדיין לא מאפשרים העברה של כל הכבודה.

ניהול קבצים בענן בעסקים קטנים ובינוניים

***
ויום אחרי שהמאמר הזה עלה לבלוג, SEW פרסמו את זה:

שימושיות - מכשירים לחיפוש מתנות לחג, ארה

למה קונטנט מרקטינג יותר ויותר נפוץ בישראל?

למה קונטנט מרקטינג יותר ויותר נפוץ בישראל?

תמהיל השיווק משתנה. פתרונות קונטנט מרקטינג (בעברית צחה: שיווק באמצעות תוכן) תופסים יותר נפח ומשנים את האופן בו ארגונים משיגים יעדים.

למה קונטנט מרקטינג יותר ויותר נפוץ בישראל?

קונטנט מרקטינג (Content Marketing) זה השיווק החדש; תאגידים חברות ועסקים מייצרים תוכן שיוצר עניין, מחולל תנועה ומביא פרנסה. בארה”ב כבר עושים את זה למעלה מ-90% מעסקי B2B וכ-70% מעסקי B2C, וכמו בכל דבר שקשור במרחב הדיגיטלי גם בתחום של קונטנט מרקטינג ישראל היא אימפריה, עם חברות שמספקות פתרונות מתקדמים להפצת תוכן כגון טאבולה ואאוט-בריין.
עסקים ישראליים רבים שפועלים בזירות בינלאומיות מתחילים להבין שבלי השקעה בתוכן הם פשוט מפקירים את הזירה למתחרים, וגם בזירה המקומית הביקוש הגובר לתוכן איכותי שעושה את ההבדל מעיד כי המהפכה בשיווק דיגיטלי הגיעה גם אלינו.

עדות טובה להתבססות של שיווק באמצעות תוכן בישראל היא העובדה, שיותר ויותר נפוץ השימוש בביטוי ‘קונטנט מרקטינג’, שהוא כמובן זורם יותר עבור הכותב העברי, לעומת הביטוי Content Marketing, שגם מחייב עוד פעולת אלט+שיפט (Alt+Shift) הלוך-חזור וגם הרבה יותר מאתגר לקידום אורגני. אף אחד לא ממש שש להשתמש בביטוי העברי המדויק ‘שיווק באמצעות תוכן’, שהוא אמנם ברירת מחדל ומאוד חשוב ל-SEO, אבל נשמע ונראה חסר ברק. מסתמן כי השילוב בין הגייה לועזית והקלדה עברית יהפוך את ‘קונטנט מרקטינג’ למופע המוביל, עם או בלי גרשיים. עבור הקורא העברי – למשל, הלקוחות של פתרונות התוכן – הגרשיים יכולים לסייע.

מהן דילמות התוכן שלך? איזה ביטוי יכול לעשות עבורך את ההבדל בתוצאות חיפוש? איזה תוכן יתמוך ביעדים שלך? איך משיגים נוכחות ואיך יוצרים יתרון תחרותי בעולם שמחובר 24/7 וצורך תוכן בלי הפסקה באמצעות אתרים, רשתות חברתיות, ניוזלטרים ומגוון ערוצים נוספים?
האם התוכן שלך מוכן להזדמנות הבאה, שמתחוללת ממש עכשיו במחשב או בסמארטפון של לקוח פוטנציאלי עם דילמות משלו?

קרא/י עוד על השיווק החדש
פתרונות קונטנט מרקטינג B2B\B2C
Content Marketing – תפיסת הפתרון
מצגת: שיווק באמצעות תוכן

3 טעויות יסודיות של עסקים קטנים בעולם

עסקים קטנים בישראל

עסקים קטנים בישראל

בתחילת חודש יולי 2015 הזדמן לי להשתתף בארבעה אירועים שיועדו לבעלי עסקים קטנים: סדנא לקהילה מקצועית, כנס של רשות מקומית בו הנחתי פאנל מקצוענים ושני כנסים ענפיים בהם הרצתי למשתתפים – הוועידה ה-9 של סוכני ביטוח ופנסיה וכנס Jovella 2015 לסוחרי תכשיטים.
בשני המקרים הצגתי למעשה את אותו פתרון, כאשר ההבדל הוא שבכל הרצאה הדוגמאות להמחשה הן שונות ומותאמות לבעלי העסקים הקטנים שמקשיבים לי באותו רגע. למזלי יש לי היכרות טובה עם שני הענפים – ביטוח ותכשיטנות. בכנס התכשיטנים היה לי יותר זמן כך שיכולתי גם לגבות את ההמלצות שלי בנתונים מישראל ומן העולם. בשני המקרים קרה משהו יפה – בתום ההרצאה הקהל מחא לי כפיים.

לעסקים קטנים בכל הענפים בכל העולם יש דילמות דומות; שחיקה מתמדת ברווחיות כתוצאה מתחרותיות גוברת, עומס משימות עד כדי שיעבוד, התעצמות של תאגידים ורשתות (השחקנים הגדולים מתחזקים), קשיי תזרים ואשראי ובתחומים קמעונאיים גם תחרות חדשה מצד עסקים רזים שפועלים רק במרחב הדיגיטלי.
מכנה משותף נוסף לעסקים קטנים ממגוון ענפים ברחבי העולם היא ההבנה שהפתרון לחלק נכבד מן האתגרים נמצא במרחב הדיגיטלי. לדוגמא, מימון; באינטרנט מתפתחת אלטרנטיבה לגיוס הון באמצעות מערכות מקוונות למימון המונים (Crowd Funding). התחום עדיין בראשית דרכו ואינו מתאים לפתרון של בעיות תזרים, אך כבר משמש עסקים לגיוס הון לפרויקטים ומיזמים.

תחומים שוודאי אינם בתחילת דרכם או בשוליים הם שיווק, שירות, מכירות ותפעול בהם השימוש בכלים דיגיטליים הוא שגרת יום. עפ”י מחקר שבוצע בקרב אלפי בעלי ומנהלי עסקים קטנים בארה”ב, רוב משכנע רואה בכלים הדיגיטליים פוטנציאל משמעותי בעיקר בכל מה שקשור לשירות ללקוח והגדלת ערך לקוח. בשתי מילים: שימור לקוחות. ב-7 מילים: תעדוף הלקוחות הקיימים מעל רכש לקוחות חדשים.
באופן מפתיע התובנה בעניין הדיגיטלי לא מתורגמת למעשים בשטח. אותם משתתפים במחקר שידעו להעניק עדיפות לשירות, הצהירו כי אם יעמוד לרשותם סכום כסף פנוי הם ישקיעו אותו ב… רכש לקוחות. בפועל נמדדה הזנחה של לקוחות קיימים.

חלק נכבד מהעסקים הקטנים, ובישראל מדובר בלמעלה מ-50%, הרימו ידיים בשני המישורים והם אינם מפעילים את רכיב הבסיס של הפעילות במרחב הדיגיטלי – אתר אינטרנט ריספונסיבי. לרבים מהם יש התנסות שלילית עם פתרונות שיווק ושירות באינטרנט.

אלו הן 3 הטעויות היסודיות של עסקים קטנים בעידן הדיגיטלי:

  • הזנחת לקוחות קיימים לטובת רכש לקוחות חדשים
  • תפיסת האינטרנט כמרחב שיווקי ולא כמרחב שירותי
  • ניסיון לעקוף את ההשקעה היסודית – תשתית וניהול שוטף – באתר אינטרנט פעיל

איך תעשיית החדשות משפיעה על שיווק דיגיטלי?

איך תעשיית החדשות משפיעה על שיווק דיגיטלי

איך תעשיית החדשות משפיעה על שיווק דיגיטלי

אפשר כבר לומר בביטחון כי האנושות עוברת לצרוך חדשות בתנועה, על הדרך, באמצעות הטלפונים החכמים. מחקר שבוצע בארה”ב מראה כי ב-39 מתוך 50 אתרי חדשות התנועה מטלפונים עולה על התנועה ממחשבים אישיים באופן משמעותי, וזאת רק ההתחלה.
צריכת החדשות (News) עברה ממיקוד, על הכורסא עם העיתון או מול משדר החדשות היומי, לתפזורת בזמן אמת – מחוברים לחדשות. נכון שהכל קורה במקום אחד, הסמארטפון, אבל תזרים החדשות מגיע מכמה וכמה כיוונים בבת אחת – אתרי חדשות, אפליקציות של אתרי חדשות, אפליקציות רדיו, קבוצות ווטסאפ, ערוצי מדיה חברתית (פייסבוק, טוויטר, רדדיט ואחרים) וכד’. המגע של הקורא, צרכן החדשות, אינו בהכרח עם המותג, יצרן החדשות, אלא עם פריטי התוכן שמופצים באלף ואחד ערוצים, עם או בלי תוספות.

מותג החדשות מס’ 1 בעולם (עדיין), הניו יורק טיימס, מצייץ היום דיווחים ופרשנויות באורך של 140 תווים בערוץ הטוויטר שלו וזה נחשב לעיתונות. אמנם הציוצים כוללים קישורים לכתבות מורחבות, אך יותר ויותר נפח של צריכת החדשות קורה במדיה החברתית הקצרה/שטחית.

המהפכה של תעשיית החדשות מטלטלת גם את תעשיית הפרסום. חוץ מרכישת מודעות ושטחי פרסום דינאמיים, קונטקסטואליים, מטורגטים ואינטר-אקטיביים, כל מפרסם יכול להיות, הלכה למעשה, חלק מהאקטואליה החדשותית, אם לא הדבר עצמו, באמצעות טכנולוגיות וכלים חדשניים כגון אאוט-בריין. חלק נכבד מהתוכן באתר החדשות היוקרתי פורבס כבר מנוהל ישירות ע”י המפרסמים. תוכן, לא פרסומות.

על מנת לעשות שיווק דיגיטלי אפקטיבי על המשווקים לחשוב ולפעול כמו יצרני חדשות. אתם בטח קופצים ישר למודעות בפייסבוק, הקמפיינים בגוגל והאייטמים באאוט-בריין, אבל אם כבר חושבים כמו יצרן חדשות – אז קודם כל הכתבה, התוכן שעליו מצייצים ואותו מפיצים.

אותו מחקר שהוכיח כי צרכני החדשות עוברים לחטיפי חדשות הביא נתונים נוספים; גולשי דסקטופ מבלים יותר זמן בכתבה ובאתר. עבור משווקים זהו הנתון הקובע, כי בסופו של דבר על מנת לחלץ מלקוח פוטנציאלי החלטה ופעולה בעלות משמעות מסחרית, תוכן היעד – דף נחיתה, דף מידע וכד’ – יהיה אפקטיבי.

מחקר: תעשיית החדשות עוברת למובייל
תעשיית החדשות תמונת מצב 2015

מעבדות לחירות – כלים ואפליקציות לשיפור פרודוקטיביות אישית

מעבדות לחרות - כלים ואפליקציות לשיפור פרודוקטיביות אישית

כלים ואפליקציות לשיפור פרודוקטיביות אישית

מרגישים כבולים למחשב האישי? לא מצליחים להביא לסמארטפון את כל מה שאם צריכים ורוצים? טובעים בים של מיילים שאתם שולחים לעצמכם כדי להיות מסונכרנים? הגיע הזמן לצאת מעבדות לחירות. להיות בשליטה מירבית ונינוחה על כל עניינינו בכל זמן, בכל מקום, בכל מצב ובכל תנוחה. אז הנה מקבץ הכלים שיעזרו לכם להשתחרר ולהתחבר לעניין שלכם איך שנוח ומתי שנוח.

הבחירה בפתרונות המומלצים התבססה, בנוסף על התנסות אישית, על מספר עקרונות יסוד:

  • הצרכים שלכם מתחלקים בין שני עולמות עיקריים: האישי והמקצועי-עסקי.
  • אתם מנהלים מספר פרויקטים במקביל.
  • המחשב האישי (הנייד) הוא (עדיין) תחנת העבודה העיקרית שלכם, במיוחד בתחום המקצועי.
  • כל הכלים זמינים בכל המכשירים – מחשב, סמארטפון, טאבלט (אם יש לכם טלוויזיה חכמה – אז גם).
  • במחשב הכל ניתן לשליטה מתוך הדפדפן.
פרודוקטיביות אישית
התשתית: דואר אלקטרוני, דפדפן וארכיון

הבסיס הוא כמובן הדואר האלקטרוני. אני משתמש בג’י-מייל (Gmail) מתוך בחירה ובאאוטלוק 365 (Outlook 365) מתוך אילוץ, אך לצורך העניין כל מערכת דוא”ל עשויה להתאים לכם, וצריך לפחות שתי תיבות.
לי למעשה יש שלוש תיבות – אישית ועסקית, שתיהן בג’י-מייל, ועוד אחת הנדרשת לסוג מסוים של פרויקטים באאוטלוק 365 של מיקרוסופט. למזלי יש לאאוטלוק מערכת ווב טובה כך שאני יכול לנהל את מרבית העניינים בתיבה מהדפדפן, מה שחוסך לי את הצורך להעביר, ידנית או אוטומטית, מיילים מהאאוטלוק לג’י-מייל.
בטלפון אני צופה בג’י-מייל באמצעות האפליקציה של גוגל ובאאוטלוק באמצעות אפליקציית המייל של אנדרואיד. ניתן לאחד את כל התיבות לתוך אפליקציית המייל של אנדרואיד.

נדבך יסודי נוסף במערך הוא הדפדפן. בכל המכשירים שלי מותקנים כל הדפדפנים, אך הבחירה החשובה היא לסביבת העבודה במחשב האישי (דסקטופ). בסמארטפון חלק ניכר, אם לא עיקרי, מן הזמן אנו נמצאים באפליקציות שחלקן אף מציעות דפדפן מובנה לצפייה בדפי אינטרנט. כאשר נדרש דפדפן “רגיל” אני משתמש בדפדפן של אנדרואיד.

במחשב האישי הדפדפן הוא כלי הרכב העיקרי בו מתרחשת כל הפעילות המקוונת. בהשוואה לטלפון, הדפדפן הוא המכשיר בו אנחנו מתקינים את כל האפליקציות.
הבחירה היא בין שניים כרום (Chrome) ופיירפוקס (Firefox). אקספלורר כבר למעשה מחוץ למשחק ומיקרוסופט אף הכריזה לאחרונה כי היא מתכננת להחליפו. הדפדפן העיקרי שלי הוא פיירפוקס, בעיקר משיקולי הרגל ומרצון (נאיבי) למנוע מגוגל את שכבת המידע האחרונה. תכלס, אין הבדל משמעותי.

הנדבך האחרון בתשתית הוא הארכיון בו אנו שומרים את הקבצים השונים. ליבת הארכיון היא הדיסק הקשיח במחשב (או שרת הקבצים בעבודה) אך כדי ליהנות מהחופש יש צורך גם בארכיון בענן אליו אפשר לגשת מכל מכשיר.
אני משתמש בשלושה שירותי ענן: דרופבוקס (Dropbox) לכל העניינים העסקיים, גוגל דרייב (Google Drive) לפעילות המקצועית השוטפת ו-וואן דרייב (One Drive) למאגר התמונות. בהחלט ניתן להסתפק בשירות ענן אחד ואם צריך לבחור כזה אז ההמלצה היא על דרופבוקס, אם כי ערכת גוגל אופיס, שבאה עם גוגל דרייב, בהחלט עשויה לקסום למי שיש לו פעילות קבצים עניפה אונליין.

משימות, יומן ורשימות

יומן אלקטרוני הוא מוצר צריכה בסיסי. אם יש לכם שתי תיבות מייל ככל הנראה יש לכם גם שני יומנים, אלא שהסינכרון בין יומנים שונים במערכות שונות מתגלה כעניין לא פשוט, בעיקר משיקולי פוליטיקה שבין מיקרוסופט לגוגל. בעבר גוגל סיפקה כלי עזר שאיפשר את הסינכרון עם היומן של אאוטלוק, אך לא עוד.
אני משתמש ביומן של גוגל (Google Calendar) ומסנכרן באופן ידני את מעט הדרישות שמגיעות מהאאוטלוק. עבור מי שעיקר הפעילות שלו היא ביומן של מיקרוסופט כדאי לשקול להפוך אותו ליומן העיקרי. הכל תלוי בכמויות. קיימים שירותים בתשלום המספקים סינכרון אונליין בין היומנים.

ניהול משימות הוא כמובן אחד האתגרים הכי גדולים בכל מה שקשור לפרודוקטיביות אישית. באופן טבעי הנטייה היא לנהל את המשימות בצמוד ליומן, אך במפתיע מנגנון ניהול המשימות של גוגל הינו בסיסי ביותר ובלתי מספק לחלוטין, ואילו מנגנון ניהול המשימות המצוין של אאוטלוק לא מאוד ידידותי בטלפון. את החלל הגדול הזה מנצלות עשרות אפליקציות לניהול משימות, שחלקן מגיעות לרמה גבוהה מאוד. לאחר התלבטות העדפתי את טודואיסט (ToDoIst) האישית על פני אסנה (Asana) הארגונית.

לטודואיסט אפליקציה נפלאה ושירות ווב מצוין. ניתן ליצור פרויקטים ומשימות באמצעות מייל מה שנותן פתרון טוב לדואליות הדוא”לית שלי – משתי תיבות המייל אני יכול להפוך תכתובות למשימות באמצעות שליחה לתיבת הטודואיסט שלי. הפונקציה החיונית הזאת זמינה רק בגרסה בתשלום, ואני משלם.

יתרון עצום נוסף של טודואיסט הוא היכולת שלה לתקשר באופן חלק למשעי עם כלי הרשימות שלי – אוורנוט (Evernote). החיבור בין כלי הרשימות אוורנוט ולבין כלי המשימות טודואיסט נעשה ע”י כלי מתווך שנקרא טאסקלון (TaskClone).
לא ארחיב כאן על אוורנוט שמנצחת בהליכה את כל האלטרנטיבות, כי הלכה למעשה מדובר באפליקציה בעלת כל כך הרבה תכונות ושימושים עד שקצרה היריעה. הסרטון הזה ימחיש לכם על מה מדובר.

תקשורת מיידית

את מערך הכלים משלימים שני כלי תקשורת מיידית: מייטי-טקסט (MightyText) שמאפשר לנהל את תקשורת הסמס ישירות באינטרנט באמצעות הדפדפן, ו-ווטסאפ (Whatsapp) הנפלאה שלאחרונה השיקה גרסת ווב.

לשני אלה כדאי להוסיף את פוש-בוליט (Push Bullet) שמאפשרת העברת מסרים, קישורים וקבצים בין המכשירים השונים.

שיווק דיגיטלי – מכשולים ופתרונות

שיווק דיגיטלי - מכשולים ופתרונות

שיווק דיגיטלי - מכשולים ופתרונות

מהו המכשול העיקרי להצלחה במאמצי שיווק דיגיטלי של חברות ועסקים? עפ”י מחקר של חברת אקסנדה שנערך בספטמבר 2014 בקרב 333 משווקים דיגיטליים ברחבי העולם, המכשול העיקרי הוא העדרה של אסטרטגיה. כך אומרים 51% מהמשתתפים במחקר, למעלה ממחצית. המכשול השני בעוצמתו הוא מחסור בתקציבים שצוין ע”י 38% מהמשתתפים.

שיווק דיגיטלי - מכשולים בדרך להצלחה

שנה אחר כך, במחקר של אותה חברה, אקסנדה, שהתמקד ב-Content Marketing האסטרטגיה היא כבר המכשול השני בעוצמתו אחרי העדר מקורות יצירתיים.

שיווק דיגיטלי - חסמים לשיווק באמצעות תוכן

אלא שהעדר מקורות יצירתיים הוא ביטוי של העדר אסטרטגיית שיווק דיגיטלי, כי איך תמצא מקורות יצירתיים כאשר אינך יודע מה ברצונך ליצור?! כך גם חוסר היכולת להוכיח אפקטיביות, שמופיע במקום טוב באמצע בשני המחקרים; אם אינך יודע מה ברצונך להשיג אין לך, בעצם, מה למדוד.

שווק דיגיטלי - אמצעים וקושי ביישום

איך זה יכול להיות שלעסקים, בכלל זה עסקים גדולים ומובילים, אין אסטרטגיית שיווק דיגיטלי? ההשוואה בין הכלים הנחשבים לאפקטיביים לבין רמת הקושי להפעיל את אותם כלים יכולה לספק חלק מהתשובות. עסקים מתקשים בניצול כלי מדיה חברתית ובייצור תוכן מסוגים שונים.
מכיוון שבהיבט הטכני היום קל וזול יותר מאי פעם לייצר תוכן בכל מגוון הפורמטים, ומכיוון שהפעלה של כלים חברתיים דורשת מיומנויות בסיסיות ביותר, ניתן להסיק כי חברות ועסקים רבים לא באמת איך עובד העניין הזה של שיווק דיגיטלי. גם מי שמצליח לא תמיד יודע להסביר איך הוא עושה את זה (אין אסטרטגיה מתועדת).

אסטרטגיית שיווק דיגיטלי היא בעיקרון עניין פשוט. כמו תמיד היא צריכה לשרת את האסטרטגיה העסקית ולתמוך באסטרטגיית השיווק הכוללת. מה שחדש הוא הכלים והפלטפורמות. והקצב – בעידן הדיגיטלי השיווק עובד 24/7. כדי להצליח צריך להבין היטב את המהות של הכלים החדשים ולא רק את התכונות שלהם.

שיווק דיגיטלי הוא, הלכה למעשה, תהליך רציף ומתמשך של ייצור והפצה של תוכן מסוגים שונים לקהלי מטרה מגוונים ולמשתמשים מסוימים, תוך שימוש במגוון כלים לניהול תוכן וערוצי הפצה. הפעילות כוללת מספר רבדים – קידום אורגני, פרסום ממוקד, תמהיל ערוצים – שלכל אחד קונספט משלו התומך בנדבך המרכזי שעליו נשען כל מערך השיווק הדיגיטלי – אסטרטגיית תוכן.

המדריך לשיווק באמצעות תוכן

Top